דפי הנצחה מרים שמן

מרים נולדה בקזבלנקה – מרוקו להורים ציונים. המשפחה גרה בשכונה מעורבת של יהודים וערבים. היחסים עם השכנים היו טובים עד פרוץ מלחמת השחרור.

המשפחה עסקה במחתרת בפעילות ציונית, במיוחד האם שפעלה בתנועה הציונית בפעילות תרבותית והאב בפעילות הקהילתית במועדים ובבית הכנסת.

מרים למדה בבית ספר אליאנס "כל ישראל חברים" ובגיל שמונה התחילה להשתתף בפעילות תנועתית "הבונים" . הפעילות היתה בין כותלי בית הכנסת כמעט כל ערב בסודיות – במחתרת. בבית הספר אסור היה להזכיר את הפעילות.

בסוף שנת 1949 יצאה עם חברת הילדים ללא ההורים, בלילה, במכונית משא סגורה  באמתלה שקבוצת הילדים חולים ונוסעים לקבלת טיפול. הם הגיעו לאלג'יר ושהו בה שלושה חודשים במחנה סגור. בתחילת שנת 1950 עלו באוניה לצרפת, שם שהו בבית ילדים במשך כשנה, ולמדו ע"י מטפלים שהיו מדריכים ישראלים, את השפה העברית ותולדות הארץ, בדומה לפעילות תנועתית.

בשנת 1951 הגיעו באוניה במסגרת עליית הנוער לקיבוץ כפר גלעדי וחיה בקיבוץ עד הגיוס לצבא.

היתה בנח"ל בדגניה ב' ועברה לשל"ט במעגן. עקב נישואיה לבנצי  עזבה את הגרעין.

במעגן עבדה בגן הילדים, במטבח ועקב בעיות בריאות עברה לעבוד במתפרה ליד עירית קולן. מרים מאד אהבה את עבודתה.

הניחה בעל – בנצי וארבעה ילדים –אייל, סמדר, גלעד ואוהד.