
מרים מילנר
מרים מילנר
מרים מילנר נולדה ב-1923 בבאייה בלנקה, אחת המושבות החקלאיות שנוסדו על ידי הברון הירש בארגנטינה.
ב- 1925 עברה כל המשפחה לבואנוס איירס ושם אביה נודע בתמיכתו ביהודים שהגיעו אז מארצות מזרח אירופה לארגנטינה במנוסתם מהפוגרומים.
את נעוריה היא עשתה בבואנוס איירס. קיבלה הסמכה בהוראה של השפה הצרפתית ולמדה רפואה במשך ארבע שנים עד שנישאה.
היא ערכה תוכנית ברדיו שעסקה בקולנוע צרפתי והרבתה לבלות בחוגים של אינטלקטואלים בוהמיינים ובתנועות ציוניות ובניגוד לדימוי של הנערה היהודייה מאותם הזמנים היא נסעה במרחבי העיר באופנוע הארלי דווידסון הנודע.
ב- 1949 נישאה וב-1958 הנישואין הגיעו לקיצם. ב-1961 עלתה לארץ עם בתה היחידה, עדינה.
במשך מספר חודשים הייתה בקריית שמונה ועבדה במפעל טקסטיל בתור פועלת ומאחר שסירבה בתוקף לקבל סיוע מהסוכנות בכל צורה שהיא, החיים בעיירה הצעירה נהיו קשים מאוד. בתחילת 1962 הגיעה לקיבוץ מעגן והצטרפה לאולפן שנוהל על ידי דיטה לבנקופף. תחילה עבדה במכבסה, אחר כך במחסן בגדים אבל את רוב שנותיה היא עשתה בענף התמרים ובענף הנוי. ניתן היה לראות אותה על צמרות עצי התמר בגובה רב לבושה מכנסיים קצרים, חולצת כתפיות וכובע טמבל, שזופה, חזקה, שרירית ומאושרת מהחיים. כך במשך יותר מ-10 שנים. גם כאשר עברה לעבוד בענף הנוי עם חווה סמית, ההופעה שלה הייתה ייחודית. בנוי היא נסעה על טרקטורון עם עגלה נגררת ואהבה להסיע את ילדי הקיבוץ שקראו לטרקטורון "הטרנטה של מרים".
במשך כל השנים בקיבוץ אירחה בביתה תלמידי אולפן, מתנדבים ועולים חדשים, הבית היה תמיד מלא אנשים ובמיוחד דוברי ספרדית. בשעות הפנאי הרבתה לקרוא, להקשיב למוסיקה קלאסית ולצפות במשחקי כדורגל וטניס.
הולדתו של נכדה הראשון גולן במעגן, הביא לה אושר עילאי ומאוחר יותר הולדתה של הנכדה הדר הפכוה לאדם שכל משאלותיה התמלאו.
ב-2001 היא נפטרה מהתקף לב בבית מלון בים המלח, שם היא שהתה מסיבות בריאותיות.