מיקי (שמואל) גוטמן
מיקי (שמואל) גוטמן
מיקי גוטמן נולד בסיביו טרנסילבניה למשפחה שומרת מצוות.
למד ב"חדר" ובגימנסיה למסחר. היה חבר בתנועת הנוער "הבונים"
ועלה ארצה ב-1941 באניית המעפילים "דוריאן", כדי להצטרף לגרעין באפיקים.
האנייה נתפסה ע"י הבריטים ונוסעיה נלקחו למחנה המעצר בעתלית.
כעבור שנה, עם שחרורו, הצטרף למעגן בחצר כנרת שם הקים את המפעל הראשון "נול" לאריגת שטיחים עבור "המשביר המרכזי".
ב-1943 נשא לאישה את ליו (לאה) לבית מנדלבאום.
היה חבר ב"פלוגה המקובצת" של התנועה הקיבוצית במפעלי ים המלח בסדום. היה נהג שנים רבות, השתתף בשיירות לירושלים הנצורה והוביל תחמושת במלחמת ששת הימים.
בעת הפילוג עבר לבית אורן, אותה עזב כעבור זמן קצר, השתקע בטבעון אך חזר עם משפחתו למעגן ב-1961.
מיקי חזר אל המשאית ועבודתו התרכזה בעיקר סביב המוביל הארצי שהיה אז בהקמתו. לאחר מכן השתלב ב"ציוד הכבד" והיה אחראי למחצבות – הפעלת הכלים, והעסקת העובדים.
מיקי הקים את כפר הנופש מעגן ב-1967. הפעיל וניהל אותו.
בפרק זמן זה נפל בנו שרוליק בקרב בתעלה והוא עם כל הכאב המשיך להשקיע עצמו בעבודתו.
יצא לעבוד בנווה צאלים אך מחלת הלב אילצה אותו להפסיק עבודתו במעון, ונטל על עצמו את החצרנות בבתי הילדים.
חזר שוב לנווה צאלים על אף היותו חולה ועבד שם עד מותו הפתאומי.
בכל דבר שעסק בו השקיע את כל ישותו ומרצו ללא כל חשבון של שעות עבודה.
הניח אישה ליו (לאה) ובן – יעקב (גוטמן) שרון.