דפי הנצחה יחזקאל דרורי

יחזקאל נולד בשנת 1916 למשפחת וייל, בעיר פטרושן שברומניה. בגיל 18 הצטרף להכשרת של תנועת הבונים בהאצג, בה נשאר מספר שנים, כשהוא מנצל שני כישורים שלמד בבית הספר התיכון: נגרות וניהול חשבונות. היה בין החברים הבולטים והאחראים בהכשרה, יחד עם אחיו הצעיר לאצי.  עלה לארץ ב1939 באוניה קולורדו יחד עם 14 ראשוני מעגן, קבוצה המיועדת להקמת הגרעין הטרנסילבני, ומאוחר יותר הקיבוץ. יחד איתם התיישב בשער הנגב, משם עברו לאפיקים . ב1941  הוא עולה יחד עם מייסדי מעגן לחצר כנרת.

יחזקאל סיים קורס מ"כים של ההגנה, ומאז ימי חצר כנרת  ובמשך  עשרות שנים שימש  כמא"ז היישוב, אחראי על הביטחון ועל הקשר עם הצבא ומוסדות הביטחון. בתקופה של טרם הקמת המדינה כלל התפקיד אימונים בלתי לגליים, בנשק שהוצא מ"סליקים" מתחת לאפם של השוטרים הבריטיים. במלחמת השחרור היה אחראי על פינוי האימהות והילדים מחצר כנרת לחיפה. מאוחר יותר  ארגן יחזקאל את הגנת הקיבוץ כיישוב ספר  בתקופות ביטחוניות סוערות, הקמת מקלטים ותעלות קשר, כולל ימי הכוננות לפני מלחמת ששת הימים. את תפקיד המא"ז מילא בסמכותיות , מודע למלוא כובד האחריות בתחום רגיש וחיוני זה, וכולנו ידענו שנושא הביטחון נתון בידיים נאמנות ואחראיות.

במשך שנים רבות היה יחזקאל הדמות המרכזית בענף הנהלת החשבונות של מעגן. הוא ניהל את הענף, והיה אחראי לכל איסוף הנתונים, הכנת הדו"חות והצגתם, הן בפני בעלי התפקידים בקיבוץ והן למוסדות החיצוניים. את תפקידו זה מילא יחזקאל בנאמנות , מומחיות וידע רב, ובחריצות, והתמיד בו עשרות שנים. באותה תקופה ובמקביל  היה פעיל מרכזי במערכות הכלכליות של מעגן, משתתף בוועדות משק וכספים, דובר ומעורב באסיפות, דעתן ונוקט עמדה בנושאים שעל סדר היום. מילא תפקידים כלכליים מגוונים, ביניהם סדרן עבודה ומרכז וועדת הצריכה. לאחר שפרש מניהול החשבונות עבד בנגריה ובמפעלון.

לפני 43 שנים חרב עליו עולמו, כאשר קיבל את הבשורה המרה על נפילת בנו בכורו, רני ז"ל והוא רק בן 19 במהלך אימונים ביחידת הצנחנים. מאז לא היה יחזקאל אותו אדם. שמחת החיים ניטלה ממנו. הוא המשיך לעבוד ולשאת בעול, אך לא מצא נחמה. מידי יום היינו רואים אותו עושה את דרכו אל בית הקברות, מסדר באהבה את הפרחים והצמחים על קבר הבן. לבד ובאומץ נשא באבלו , ורק המקורבים לו ביותר ידעו את גודל צערו, את גודל ההתמודדות עם הטרגדיה שפקדה אותו, שנדרשה על מנת להמשיך וליטול חלק במשימות ובחיי היום יום.

יחזקאל וחנה גידלו בקיבוץ את שלושת בניהם. יחזקאל היה אב מסור שהפליא לספר לילדים סיפורים מתולדות ומלחמות הארץ והקיבוץ. הוא זכה להיות סבא אוהב לנכדים ולנינים. אהב וטיפח את נכדיו, ושמח לכל קשר איתם. הוא נפרד מאיתנו בשלווה, שבע מעשים ותרומה לקיבוץ, כשהוא נושק לגיל ה90.

ננצור את זכרו של יחזקאל בהערכה ובאהבה.