דפי הנצחה דבורה פריד

דבורה נולדה בשנת 1922 בבודפשט בירת הונגריה למשפחה יהודית מסורתית וציונית, הבת הצעירה במשפחה של 9 נפשות, 2 אחים ו-5 אחיות. האב היה מנהל בחברת ביטוח, ויכול היה לממן לימודים לילדים, וכך סיימה דבורה 12 כיתות גימנסיה עם תעודת בגרות. שני אחיה עלו לארץ לפני מלחמת העולם השנייה. דבורה עברה את תקופת השואה בהונגריה. לא הרבה סיפרה על אותה תקופה קשה, וידוע לנו רק שהיא נלקחה לעובדות כפייה, והצליחה לברוח ולהציל את עצמה ואת אימה ולשקם את חייה. את בעלה אלכס הכירה עוד בהונגריה, והם התחתנו והקימו בית בשנת 1946.

דבורה ואלכס עלו לארץ בעלייה בלתי ליגלית, דרך נתיב הבריחה ביגוסלביה, בשנת 1947 . הם נתפסו על ידי הבריטים, ונשלחו למעצר בקפריסין, ומשם למחנה המעפילים בעתלית. בעתלית נולד הבן הבכור, משה. בזכות הולדת הבן שוחררה המשפחה והגיעה אל אחותה של דבורה לבת גלים. לאחר כשנה הצטרפו במסגרת קליטה של הסוכנות היהודית למושב אומץ, ליד קיבוץ המעפיל, שם עבדו בחקלאות במשך חמש שנים. תחנתם הבאה היתה קיבוץ תל-יוסף, בו התקבלו לחברות ובו נולדה הבת עדנה. אלכס ודבורה העדיפו קיבוץ של דוברי הונגרית וכך הגיעו בשנת 1956 אלינו למעגן.

דבורה עבדה בקיבוץ במסירות במספר מקומות עבודה. זכורה עבודתה בשטיפת כלים בחדר האוכל הישן ביחד עם איז'ו, לפני שהותקנה מכונת הכלים. עבדה גם מספר שנים במחסן בגדים ובמפעלון.

בשנת 1991 התאלמנה דבורה מבעלה, אלכס, עימו חיתה במשך שנים ארוכות. באומץ התגברה על האבידה, והמשיכה בחיים מלאים ושלמים, מוקפת במשפחתה האוהבת, ילדיה ובני זוגם, וזכתה לחבר גם נכדים בוגרים ונינים.

כשחלתה דבורה, ביקשה אחרי חצי שנה ביוזמתה לעבור לבית דורות. היא הרגישה טוב בחברת דיירי הבית, ונהגה להודות לצוות המסור על הטיפול. בערבי שישי נהגה לאכול עם המשפחה, עד שכוחותיה לא עמדו לה עוד.

נזכור את דבורה כאשה אצילה ותרבותית. היא אהבה להקשיב למוסיקה קלאסית, קראה הרבה והתעניינה בנעשה בארץ ובעולם. מתחשבת תמיד בזולת ומתנצלת על כל אי נוחות שגרמה. נזכור אותה כחברה צנועה ושקטה, חלק מקבוצת הוותיקים של קיבוץ מעגן.