דפי הנצחה אורה ורדן

אורה נולדה בשנת 1924 בבודפשט בירת הונגריה למשפחה בורגנית. האב היה מורה ביה"ס תיכון והאם פקידה.

בגמר ביה"ס הצטרפה אורה לתנועת הנוער הציונית בהונגריה.

בזמן מלחמת העולם השנייה עסקה במסגרת התנועה בהצלת יהודי פולין. בזכותה נרתמה להצלה כל משפחתה על ידי אירוח פולנים בביתם הרחב.

כאשר פלשו הגרמנים להונגריה, נלקח ביתם הגדול והמשפחה החלה בנדודים עם ארבעה פולנים, כשהמטרה להגיע לארץ ישראל.

הם עברו תחנות רבות עד הגיעם לבוקרשט, בה המתינו לעליה כשהם מתקיימים בחסות הג'וינט.

בשנת 1944 עלתה אורה לארץ מנמל קונסטנציה באונית משא עד איסטנבול ומשם ברכבת דרך חלב שבסוריה בהשגחת האנגלים ישירות לעתלית.

מעתלית החלה בנדודיה באר.

המקום הראשון היה קיבוץ ניצנים בדרום.

משם כפר גליקסון ובתום שנה קשה של קליטה, עברו לקיבוץ אושה. לאחר שנתיים עזבו לחיפה. אורה עבדה שנה במוסד "אונים" בכפר סבא ויצאה ללימודי גננת. בסיום הלימודים בשנת 1953 הגיעה למעגן כגננת.

עיקר עיסוקיה במשק היו חקלאות וחינוך לסירוגין. עבדה בגן ירק, כרם, פזנון, בית תינוקות, פעוטון וקבוצות נוער – גרעין נח"ל "מזח" וקבוצות של מתנדבים מחו"ל עד ליציאתה ללימודי ספרנות בסמינר אורנים. כעשר שנים עבדה במכללת "אוהלו" כספרנית.

אורה אהבה מאד לטייל בארץ הייתה חברה בחוג ידיעת הארץ של עמק הירדן.