דפי הנצחה גדי ביכלר

גדי נולד כבנם הבכור של מרטה והורו, והם בראשית חייהם המשותפים, בימי נעוריהם, עוד בחצר כנרת, בן המחזור החמישי לילדי מעגן. יחד עם הוריו ואחיותיו עבר את השנים הקשות של ראשית מעגן, בחדר קטן ודל, ובבתי ילדים בנוסח הקיבוץ של פעם. הוא למד כילד חוץ בתיכון חקלאי בחדרה, אך נשאר כל השנים אחד מן החבורה הקטנה של חברת הילדים, בקשר הדוק עם בני גילו במשק. סייעה לכך העובדה שגדי היה ספורטאי מצטיין, ובפרט בלט בענף הכדורגל. מאוחר יותר שיחק במשך שנים כבלם של קבוצת הפועל אפיקים, בליגה האזורית.

בצבא שירת כחייל קרבי בסיירת שקד, ואחר כך ביחידת הכלבנים של פיקוד דרום. השתתף כחייל סדיר במלחמת ששת הימים, וכנהג אמבולנס במילואים במלחמת יום כיפור. לאחר הצבא טייל ועבד בדרום אפריקה ובקליפורניה, ואז חזר כדי להיות אחד החברים המרכזיים במגזר החקלאי של מעגן.

כל שנותיו עבד גדי כחקלאי בשדות מעגן. את תורת הפרדס ועיבודי הקרקע למד מאליהו נצר ומציגן, ומאוחר יותר הפך בעצמו לרכז הפרדס, בו התמיד במשך 30 שנה. מידי בוקר ניתן היה לראותו נוהג בטרקטור ה"פורד" אל השדות. ריכז ופיקח על כל עבודות המטע, וארגן את גיוסי הקטיף. אך כמו בכל הארץ, הפרדס דעך מבחינה כלכלית ולבסוף חוסל, וגדי עבר לענף המנגו, וגם בענף זה התמיד והתמחה. הוא היה חקלאי גאה בנשמתו, בקי ומכיר את שטחי מעגן, רשת ההשקיה, וכלי העיבוד, ועמד בקשר מתמיד עם מדריכים ומגדלים באזור.

גדי היה חבר פעיל ומעורב. נהג לבוא לאסיפות ולהביע את דעתו. השתתף קבוע בדיונים ובהצבעות, ונבחר מספר פעמים למזכירות, לועדת מינויים ולוועדות אחרות. כיהן במשך שנים כסדרן רכב של הקיבוץ, ובתפקיד זה באו לידי ביטוי תכונותיו – סדר, קפדנות "ייקית", דייקנות והקפדה על הפרטים הקטנים. באותה תקופה ידעו חברי מעגן שההגה בידיים מסורות ואמונות. כמו כן עבד כפעיל בתק"ם במחלקת התחבורה. בגיל מבוגר יחסית הקים משפחה ובית משותף יחד עם עפרה, בת דברת, והפך לאב לשני ילדים – לילך וגיא.

גדי לא הסתפק בתפקידיו בקיבוץ, והתנדב בזמנו הפנוי לפעילות קהילתית. בין היתר היה מתנדב למשטרה במסגרת "המתמיד" ול"מגן דוד אדום".

לפני מספר שנים נדבק גדי ב"חיידק הפוליטי". הוא הפך לחבר פעיל במפלגת העבודה, והשתתף בוועידות וכינוסים. גדי, שהיה תמיד טיפוס שקט וצנוע, גילה בעצמו יכולות חדשות ולא מוכרות, כמו כושר ארגון, התבטאות בנושאים פוליטיים וכתיבת מכתבים לעיתונות הקיבוצית. תוך זמן קצר יצר לעצמו קשרים וחיבורים פוליטיים, והשתלב בעשייה המפלגתית. ייצג את מעגן בכינוסי התק"ם. פעל באזור במסגרת מחנה פואד, וכן היה פעיל למען בחירתו של ראש המועצה.

כל שנותיו חי גדי במעגן, בה ראה את ביתו, ואליה היה קשור בנפשו. כולם חיבבו אותו כחבר חביב וטוב, מסביר פנים, חייכן ובעל חוש הומור.

נזכור את גדי כבן קיבוץ מעגן, חבר ונאמן, וחקלאי מסור.

בבית העלמין הצופה אל חלקות הפרדס, בהן בילה את רוב שנותיו כחבר מעגן, מצא מנוחה אחרונה.